ט"ו ניסן תש"פ
אילוסטרציה צילום: זיו קורן / לע"מ
חמישי אקטואלי
יצחק שרייבמן ט' אלול תשע"ז    16:58 השטיח על הראש, משבר השבת ועוף הבראקל – שלוש הערות

יצחק שרייבמן בטור השבועי, והפעם על התקיפה האנטישמית בפתח תקווה, על משבר חילולי השבת ברכבת ועל סערת עוף הבראקל הידוע לשמצה או לתהילה. טור אישי.


שטיח על הראש 

בכל שיחה או דיון עם איש שמאל ניתקל כנראה בטענה הבאה: אבל למה אתם תמיד מתחברים לימין ? למה אתם תומכים בנתניהו ? שכחתם את הקיצוצים בקצבאות הילדים ? השמאל הרי מוכן לתת לכם פי כמה וכמה, רק תחזירו לנו את המדינה שהקמנו.

לכאורה, שאלה טובה. הרי חלק מרכזי מההסתה התקשורתית והאפליה המשפטית נגד הציבור החרדי מגיעים כעונש על תמיכת המפלגות החרדיות בממשלת הימין ובראש הממשלה. אז אולי צריך להתנתק מהימין ? אולי עדיף לחבור, פוליטית לפחות, למחנה השמאל המתכווץ ?

אבל זוהי הסתכלות רדודה ופשטנית מדי על מקומו של הציבור החרדי ותפקידו כמיעוט אמוני במדינת ישראל. לא ראוי לבחון את הדברים רק בפריזמה הצרה של כדאיות תקציבית או תדמיתית. אם נרד לעומקם של דברים נבחין כי בישראל מתנהל קרב בין היהודים לישראלים. יהודים הכוונה לרובו של העם היושב בציון, בהם חרדים, דתיים, מסורתיים ומסורתיים לייט.

על פי הערכות מבוססות ה"היהודים" מונים כ-70% מהיהודים בישראל. מנגד ניצבים הישראלים, שהם אמנם יהודים מבחינת ההלכה אבל רובם רואים את עצמם בעיקר כישראלים ונרתעים מכל סממן או זיקה יהודית, עד כדי מלחמה ב'הדתה' במערכת החינוך (כינוי לפירורי היהדות שהילדים נחשפים אליהם רח"ל במערכת החינוך הממלכתית).

בשביל לבדוק את ההשתייכות הפוליטית של רוב היהודים, מול ההשתייכות הפוליטית של רוב ה"ישראלים", לא צריך להיות גאון הדורות. לצורך המחשה בלבד, לא מפתיע להיווכח כי גדולי שונאיו ורודפיו של נתניהו לא ממש סובלים יהודים חרדים, בלשון המעטה.

מדינת תל אביב מורכבת ברובה מאנשים שרואים בחרדים ודתיים באשר הם "סכנה לדמוקרטיה" ושאר קלישאות שחוקות שמטרתן לחפות על כמיהתם של אנשי האתמול לחזור לשלוט במדינה "שלהם".

דוגמה קטנה לכך קיבלנו השבוע בתקיפה האנטישמית של אדם חרדי על ידי אחד הפעילים המרכזיים בהפגנות השמאל בפתח תקווה. חלק מהשנאה שלהם לנתניהו נובע מכעס אדיר על כך שגנב "להם" את המדינה ונתן אותה לחרדים, לדתיים, למסורתיים, לכל מי שהוא לא "הם".

החרדים חייבים לעמוד לצד היהודים. לא בשביל החרדים, אלא בשביל היהודים, בשביל היהדות. מעבר לאמירה ש'אויבו של אויבי הוא ידידי", מובן שכאשר מחנה אחד מכבד את היהדות, ברמה כזאת או אחרת, ועל שורותיו נמנים מאות אלפי שומרי תורה ומצוות ברמה כזאת או אחרת, ומנגד במחנה השני מקדשים מלחמה נגד כל סממן יהודי ולועגים לערכי התורה והאמונה, הרי שברור באיזה צד אנחנו נמצאים ולמה.

משבר השבת

זה כבר הפך לרוטינה קבועה ומביכה. עבודות תחזוקה ברכבת מתבצעות בשבת, בעיקר עקב "שכר שבת" מנופח, המפלגות החרדיות זועמות, דורשות פגישה עם ראש הממשלה, מאיימות בפרישה וחוזר חלילה.

חשוב להדגיש: כל יהודי מאמין חרד לקדושת השבת ומזדעזע עד כאב מחילולה. אולם, נציגי הציבור החרדי נשלחו לכנסת על ידי גדולי ישראל במטרה להגן על זכויות המיעוט החרדי בישראל במגוון תחומי החיים, ואחריות כבדה מונחת על כתפיהם.

יש לשותפות החרדית בממשלה הנוכחית הישגים רבים ומרשימים לטובת הציבור החרדי, כל זאת לצד הכישלון המחפיר בנושא מצוקת הדיור, כאשר נראה שמבחינת שר האוצר כחלון החרדים אינם אזרחי הארץ הזאת ואין צורך לספק להם דירות.

לפרישה מהממשלה על רקע חילולי שבת יש השלכות ציבוריות ופוליטיות נרחבות, כמו למשל חיזוקו של יאיר לפיד, שנחלש לאחרונה בסקרים, וכן התגברות ההסתה נגד החרדים, דבר שלא יביא תועלת אלא להיפך. אף אחד גם לא מבטיח כי בממשלה חלופית שתוקם החרדים יהוו שותף מרכזי, אם בכלל. גם חילולי השבת ככל הנראה לא יפחתו בעקבות הפרישה, אלא יתרחבו בלי גבול חלילה.  

את ההחלטה האם לפרוש מהממשלה בעקבות חילולי השבת יקבלו גדולי ישראל שליט"א, שמפיהם אנו חיים ולאורם אנו הולכים. במקביל חשוב לקדם את הצעתו של ח"כ ישראל אייכלר, ולבטל כליל את "שכר השבת" המהווה פיתוי עבור יהודים קשי יום להעדיף לעבוד בשבת רח"ל, בשביל לקבל תוספת משמעותית על כל שעת עבודה.

בניגוד לציונות הדתית, היהדות החרדית מעולם לא דגלה בכפיית הדת על המדינה, או בניסיון להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה. יהודים מאמינים מחכים למשיח צדקנו שיבוא ויגאלנו במהרה בימינו.

הפעילות הציבורית בזירה הפוליטית נועדה בשביל להגן על זכויות המיעוט החרדי, להגן עליו מפני עושק וגזל חוקי או לא חוקי, בלי קשר לשאלה אם בתל אביב או בפריז שומרים או מחללים שבת רח"ל.

כמובן שאסור לאפשר כל הפרה של הסטטוס קוו, אבל צריך לזכור שבסופו של יום מדינת ישראל כיום היא לא מדינה יהודית, אלא מדינה חילונית בה מתגורר רוב יהודי, עד שיגיע זמן הגאולה, ומלאה הארץ דעה את השם וגו'.

עוף הבראקל

אין שום מקרה בעולם כלל, כך לימדונו רבותינו ז"ל. את הסוגיה ההלכתית לגבי כשרות עוף הבראקל נשאיר כמובן לגדולי ישראל ופוסקי ההלכה. אבל את הלקח התקשורתי חשוב ללמוד ולשנן היטב: לא משנה אם תכתבו בעד או נגד, העיקר שתאייתו את השם שלי נכון, כפי שציין פוליטיקאי ידוע בעבר.

זכה עוף הבראקל ושמו נישא לתהילה או לשמצה ברחובות העיר, אבל איש כבר לא יכול להתעלם ממנו. אבל כמו בכל סערה תקשורתית תורנית, אם ברצונכם לדעת מי העלה את הנושא על סדר היום ולמה, תמיד תחפשו את המניע. את המרוויח והמפסיד. 

כמובן שלפעמים המניע הוא טהור וראוי לשבח, אבל אין סערה תקשורתית בלי מניע ובלי סיבה. בלי שמישהו דואג למשהו. הוא שאמרו חכמינו: אין שום מקרה בעולם כלל.  
 

"הושגה התקדמות במשבר - ספק אם המועצת תכונס" י"ב אלול תשע"ז
תגובות

הוספת תגובה

מאת:
נושא:
תוכן:
תודה על תגובתך. היא נשלחה לאישור המערכת
אין לפרסם באתר תגובה: המוציאה דיבה, לשון הרע, הפוגעת בפרטיות, מזיקה,
מאיימת או מפירה קניין רוחני. כל הנ"ל מבלי לגרוע בנכתב והמתחייב על פי תקנון האתר.
הצג\הסתר כל התגובות

שלח כתבה לחבר

שם הנמען  
שלח לאימייל
שם שלך  
אימייל שלך
הערות  
שלח ביטול

דווח לעורך

שם שלך  
אימייל שלך
נושא הפניה
שלח ביטול
לדעת החדש בס"ד: אתר לדעת החדש עלה לאוויר - כנסו עכשיו
מדינה יהודית דו"ח הלמ"ס: בשנת 2065 החרדים 32% מהאוכלוסייה
תורה ושמחה שבע ברכות וכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל
פשיטת מס הכנסה 35% מהעסקים שנבדקו במא"ש לא רשמו הכנסות
הבוגד במפלגתו מימי אוסלו פחות מטריד אותי דודי שוומנפלד
מה אפשר ללמוד מהכתבה הכי מגוחכת על ה"הדתה"? ידידיה מאיר
רגשי אשמה - מרור זו שאנו אוכלים... על שום מה?! הרב אברהם ישעי'ה שטרן
לקראת תקיפה לכו ונלכה - פרשנות ביטחונית הרב אבישי איפרגון
האם פסקת ההתגברות והמריבות הנלוות יביאו לבחירות? נועם זיגמן
למדור דעות