כ"ד תשרי תש"פ
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ
לדעת לחיות
הניה גולדברג ט"ז אב תשע"ז    16:25 הניה גולדברג: על מפגשים ושידוכים ב'בין הזמנים'

הניה גולדברג בטורה השבועי בענייני שידוכים, והשבוע היא מבקשת: אל תתנו לרווקים מבוגרים לסבול בחופש. מגיע גם להם ליהנות בלי הצקות ו'שיחות מוסר'.

כולם שמחים לקראת החופשה והיציאה מהשיגרה. יש היוצאים לטיולים אינסופיים ויש שמעדיפים לקבל אורחים בביתם, יש התארגנויות משפחתיות, ויש תמיד את אלו שבוחרים לנצל את הזמן עם ספר טוב באווירה שקטה, ביניהם גם המעדיפים להישאר בשגרה מסוימת ולהמשיך בעבודתם היומית, שהיציאה ממנה גורמת להם לקושי. כל אחד וההתנהלות שלו.

המשותף לכולם הוא שזמן החופש הוא גם זמן המפגשים המשפחתיים. כולם פוגשים את כולם, ויחד עם השמחה על המפגש, צפים ועולים ניגודי עניינים, קונפליקטים, כעסים ועוד רגשות שצפים.

מפגש הוא שמחה, מפגש עלול להיות גם בעיה.

הנה הבת שלא מתחתנת. לאורך השנה היא עסוקה מאד. משכימה קום ורצה לעבודה. בשובה הביתה מחכות לה מספר מטלות קבועות, כמו קניות למען המשפחה (שבבית ההורים), סידור עניינים, שיחות טלפון נחוצות, ואולי יציאה בערב לשעורים מעניינים ועוד.

השיגרה בשבילה מבורכת, מעסיקה את הראש ומונעת חיכוכים.

החופש מעיק, דוחה וקשה. במפגש המשפחתי, רואים אותה ומדברים אתה ועליה. הנושא תמיד הוא השידוכים שלה.

לאה: אז מה, רותי, נפגשת עם הבחור ההוא מירושלים? איך היה? נראה לך?

שולי (מחפשת מילוט): מזמן שכחתי ממנו.

לאה (לא אניח לה עד שהיא תענה): היה נדמה לי שהוא דווקא בסדר, את בעצמך אמרת שיתכן שהפעם ילך.

שולי (אוף, די!): מצלצלים בדלת, חכי רגע (הולכת לפתוח, שוכחת את עצמה ולא חוזרת).

לאה (נמאס לי מהבריחות שלה, מה עושים אתה? רבונו של עולם, איך מחתנים אותה?): שו – לי, לאן נעלמת?

לאה היקרה, את שמה לב בעצמך שהיא לא מעוניינת, מה קרה לך? למה את רוצה לחתן אותה בכח? אם היא תרצה, לא תצטרכי לרדוף אחריה. היא תרדוף אחריך... למה את לא מניחה לה עכשיו בזמן המפגש המשפחתי ליהנות קצת בלי להחזיר כל הזמן את הנושא למקום האחד והיחיד הזה? אין נושאי שיחה אחרים?

ועוד דוגמה: נתן בן ה29, לא סובל שבמפגשים האלו, כל רגע, מישהו מבני המשפחה חייב להזכיר לו את הרווקות שלו.

אליעזר (אחיו הצעיר, אבא לשניים) יצא לטיול ונפרד ממנו במילים: בשורות טובות!

חיים המבוגר לחץ לו את היד ואמר: בקרוב בקרוב, אל תשכח ליידע אותנו (ונתן שאל את עצמו "במה?" הן אין מישהי באופק)

ויודי בן ה3 ניגש אליו ואמר: "איפה הילדים שלך?"

וכשהוא ענה: "עוד אין לי ילדים"

הוא שאל "אז איפה אמא שלך?" (כלומר, למה אין לך אשה?)

האם נוכל להחליט שמי שעוד לא נשואים, הוא או היא, אינם צריכים את עזרתנו בדיבורים. מספיק שהם רואים את אחיהם ואחיותיהם באים עם משפחות, זו כשלעצמה תזכורת חיה ולא הכי נעימה.
האם הם זקוקים לידידות ולחוויות של קשר משפחתי? התוכלו לתת להם זאת בשפע?

הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים:

026424049 [email protected]

 

מטבע אחד ושני צדדים לה - הטור של הניה גולדברג כ"ו שבט תשע"ח
הניה גולדברג: התארסתי והתחרטתי - כמעט א' שבט תשע"ח
הניה גולדברג: יש התאמה או תקשורת ? ט"ו טבת תשע"ח
תגובות

הוספת תגובה

מאת:
נושא:
תוכן:
תודה על תגובתך. היא נשלחה לאישור המערכת
אין לפרסם באתר תגובה: המוציאה דיבה, לשון הרע, הפוגעת בפרטיות, מזיקה,
מאיימת או מפירה קניין רוחני. כל הנ"ל מבלי לגרוע בנכתב והמתחייב על פי תקנון האתר.
הצג\הסתר כל התגובות

שלח כתבה לחבר

שם הנמען  
שלח לאימייל
שם שלך  
אימייל שלך
הערות  
שלח ביטול

דווח לעורך

שם שלך  
אימייל שלך
נושא הפניה
שלח ביטול
לדעת החדש בס"ד: אתר לדעת החדש עלה לאוויר - כנסו עכשיו
מדינה יהודית דו"ח הלמ"ס: בשנת 2065 החרדים 32% מהאוכלוסייה
תורה ושמחה שבע ברכות וכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל
פשיטת מס הכנסה 35% מהעסקים שנבדקו במא"ש לא רשמו הכנסות
ויתורו את הארץ: 3 רעיונות לטיולים בארץ תוכן שיווקי
איך לטשטש פגמים בעור הפנים ? תוכן שיווקי
מגיעים אורחים לשבת ? כך תעשו את זה נכון תוכן שיווקי
לארח בקלות ובזול - איך עושים את זה נכון? תוכן שיווקי
המרכז הרפואי "שמיר" מציג: החזר מונית לכל יולדת רחלי לוין
למדור משפחה