כ"ב חשון תש"פ
לדעת לחיות
הניה גולדברג י"א אדר תשע"ז    17:03 טור משפחתי: להביא את הילד לשידוך בלי ליפול בדרך

הניה גולדברג - פסיכותרפיסטית לענייני משפחה, מציגה דילמה המוכרת למשפחות רבות: ההורים רוצים לחתן את הבת והיא עצמה פחות בעניין. לדעת לחיות.

התקשרה אלי אמא מודאגת לבת צעירה. הם מעוניינים שהבת תיכנס לשידוכים אך הבת אינה משתפת פעולה.

בנות בכיתתה התחילו להתארס, ואז הם התחילו להעלות את הנושא בבית בשמחה על כך שהנה סוף סוף הגיעה העת לשידוכים. הבת לא גילתה עניין.

אחר כך שאלו אותה בזהירות האם אפשר לפתוח בחיפושים אחרי בחור מתאים. היא אמרה שהיא עכשיו באמצע השנה ורוצה כרגע להמשיך את הלימודים.

עברה חצי שנה ושוב העלו את הנושא לשטח. היא טענה שהיא לא מרגישה מוכנה.

עברה עוד חצי שנה ואז הודיעה הבת בנחרצות שהיא מסרבת לחלוטין. מה עושים?

הסיפור אמיתי ועלול לקרות בכל בית. הבה נבחן מה באמת התרחש פה. ראשית חשוב לעשות הפרדה בין עמדת ההורים לזו של הבת

אם נשאל הורים: מה המשמעות בעיניכם של לשדך את הילדה (או הילד)? הנה התשובות שיעלו

·  מה זאת אומרת, ברור שכל הורים רוצים לראות את הילדים משודכים
·  בשביל זה אנחנו חיים, כדי להקים דורות ישרים
·  מה היא תעשה בחיים בלי להקים בית?
·  איך יסתכלו עליה ברחוב כרווקה (ויש אומרים: כרווקה זקנה)?
·  איך יסתכלו עלינו ברחוב אם תהיה לנו בת לא משודכת?
 
במילים אחרות, ההורים רואים את הצורך החזק לשדך את הבת, של "חייבים ויהי מה", מתוך דאגה אמיתית למען עתיד הבת, וכדי להיות נורמטיביים בשטח.
 
אך אם נשאל את הבת הצעירה, מה היא חושבת על שידוכים, נגלה תשובות אחרות לחלוטין

·  אני מרגישה צעירה ולא מנוסה
·  טוב לי עם חברותי, אין לי חשק להיפרד מהן
·  מעתה, במקום להמשיך לימודים ולשמוח, עלי להיות אשה ואמא דאוגה,
   לפרנסה וילדים ולעול היומיומי.
·  ה"תיק" הזה כבד עלי. אני חוששת מהיציאה מהבית ומהמעבר לבית אחר
·  למרות שאני רואה סביבי זוגות רבים, אינני יודעת מה המשמעות של חיי נישואים
·  שמעתי סיפורים על זוגות עם קשיים, ואני חוששת שלא אוכל לעמוד בזה.

במילים אחרות: ההורים רואים את החובה והזכות לשדך מתוך ראיה עתידית. הבת רואה את הקשיים העכשוויים.

ככל שההורים לוחצים ונלחצים – הבת מתקפדת ומסרבת. יש קשר בין ההלחצה לתגובה.

נשאלת השאלה איך מגשרים על הפער שביניהם בצורה רגועה, כדי שגם הם וגם הבת ירגישו טוב? קל מאד לעמוד עם הבת בתוקף "כי היא חייבת" משום כיבוד הורים, או "כי כולם מרגישים כך", אחר כך זה מסתדר, או כי "לא כדאי לה להיות שונה" וכו',

הצרה היא שזה מתכון לבעיות בעתיד. "החכם עיניו בראשו" ו"סוף מעשה במחשבה תחילה" הרי אף אחד לא מזמין לעצמו אמירות כמו "אני בכלל לא רציתי"
 
איך לדעתכן צריך לטפל בנושא, בחכמה, כך שהעניינים יסתדרו והכל ילך כשורה?
 
הניה גולדברג, פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים:

02-6424049

[email protected]
 
 


מטבע אחד ושני צדדים לה - הטור של הניה גולדברג כ"ו שבט תשע"ח
הניה גולדברג: התארסתי והתחרטתי - כמעט א' שבט תשע"ח
הניה גולדברג: יש התאמה או תקשורת ? ט"ו טבת תשע"ח
תגובות

הוספת תגובה

מאת:
נושא:
תוכן:
תודה על תגובתך. היא נשלחה לאישור המערכת
אין לפרסם באתר תגובה: המוציאה דיבה, לשון הרע, הפוגעת בפרטיות, מזיקה,
מאיימת או מפירה קניין רוחני. כל הנ"ל מבלי לגרוע בנכתב והמתחייב על פי תקנון האתר.
הצג\הסתר כל התגובות

שלח כתבה לחבר

שם הנמען  
שלח לאימייל
שם שלך  
אימייל שלך
הערות  
שלח ביטול

דווח לעורך

שם שלך  
אימייל שלך
נושא הפניה
שלח ביטול
לדעת החדש בס"ד: אתר לדעת החדש עלה לאוויר - כנסו עכשיו
מדינה יהודית דו"ח הלמ"ס: בשנת 2065 החרדים 32% מהאוכלוסייה
תורה ושמחה שבע ברכות וכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל
פשיטת מס הכנסה 35% מהעסקים שנבדקו במא"ש לא רשמו הכנסות
ויתורו את הארץ: 3 רעיונות לטיולים בארץ תוכן שיווקי
איך לטשטש פגמים בעור הפנים ? תוכן שיווקי
מגיעים אורחים לשבת ? כך תעשו את זה נכון תוכן שיווקי
לארח בקלות ובזול - איך עושים את זה נכון? תוכן שיווקי
המרכז הרפואי "שמיר" מציג: החזר מונית לכל יולדת רחלי לוין
למדור משפחה