י' חשון תשפ"א
סילוף ההלכה
יעקב עזרא ל' סיון תשע"ה    17:59 סערת הגיור: הרב שלמה אבינר נגד הרב אמסלם

הרב שלמה אבינר יצא בחריפות נגד ספרו של הר' אמסלם 'זרע ישראל', וקובע כי אין להתייחס לנאמר בספר. בתגובה מצוטט הרב אמסלם את הגר"י משאש "ומי אשם בכל זה? הרבנים המתחסדים שאינם חכמים לראות את הנולד".

בימים האחרונים התעוררה שוב סערה, בעיקר בקרב רבני הציונות הדתית, סביב דעתו ההלכתית של הח"כ לשעבר, הרב חיים אמסלם בנוגע לגיור קטינים, וגיור ללא קבלת עול תורה ומצוות במאת האחוזים. מי שגרם לסערה האחרונה, הוא הרב שלמה אבינר שקרא לא להתייחס לספרו של הרב אמסלם, "זרע ישראל".

ראש ישיבת עטרת כהנים, הרב אבינר פרסם מאמר בצורת שו"ת, בו הוא מבהיר את דעתו ההלכתית, ומסביר מדוע דעת הרב אמסלם מנוגדת להלכה. בדבריו מצטט הרב את מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל נגד אמסלם בזמן שזרק אותו מתפקידו כח"כ מטעם מפלגת ש"ס. וכה כותב הרב אבינר:

ש: כיצד להתייחס לספר 'זרע ישראל' שמתיר גיור למסורתיות בקבלת מצוות חלקית כמסורתי כמבואר שם בעמ' רעד ובעמ' שיא ועוד?
ת: אין צורך להתייחס. כבר התייחסו גדולי הדור, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"נ קרליץ וכתבו עליו: "אם בדעת המתגייר לקיים מצוות באופן חלקי או כמסורתי, אין שום צד בהלכה שיועיל גיור כזה, והינו גוי גמור לכל דבריו". וכן הגר"ע יוסף: "סלוף ההלכה בעניני גיור וגילה פנים בתורה שלא כהלכה".

ש: אבל הגרז"נ גולדברג, הג"ר דייכובסקי והגר"ד ליאור כתבו הסכמה על הספר?
ת: זאת הייתה הסכמה מסוג כללי, אך כאשר ראו את המסקנות, בקשו לבטל את ההסכמה. הגרז"נ גולדברג: "זה נגד הלכה פסוקה שאין מקבלים, גם אם אומר שאין מקבל עליו דקדוק אחד… לכן אבקש מכת"ר לא להדפיס הסכמתי שלא אצטרך להודיע ברבים דעתי". וכן הגר"ד ליאור: "הראו לי כמה מסקנות מהספר ואיני מסכים להן והעיקר שקבלת מצוות מעכבת בדיעבד. כך פסקו גדולי הדור הקודם. ראה באג"מ יו"ד ח"א קנז. וכן כתב בשו"ת שרידי אש ח"ב סי' ע"ה שעל המתגיירים להתחייב לקיים את המצוות בשלמותן, ומשמע מהגמרא שאפילו אם לא מקבל רק דבר אחד לא הוי גר".

ש: ובכל זאת יש רבנים שמתירים גיור חלקי. רב טען בשם הגמרא שכדי להיות יהודי לא צריך להיות אורטודוקסי, אלא די במקצת מצות קלות וחמורות ולא להחמיר ולא לדקדק.
ת: זו גמרא מפורשת: "עכו"ם שבא לקבל דבר תורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלין אותו. רבי יוסי ב"ר יהודה אומר: אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים" (בכורות ל א). על כל פנים, לו יהיה כן, כאשר יש דעות שונות בין רבנים, פוסקים על פי רוב מנין, וגם על פי רוב חכמה. כלומר, רבנים בודדים, כמה מכובדים שיהיו, אין להם משקל מול כל גדולי הדור.

ש: לגופו של ענין, למה גיור לאומי, לעם ישראל, לא יספיק? הרי אנו עם? יש סגולה ישראלית?
ת: בודאי שאנו עם, אבל העם הזה יש לו הגדרה אלקית, והמצוות הן הביטוי הלאומי של סגולת העם. כתוב בתורה שהעם הזה צריך להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, עם שמקיים מצוות ד', מצוות התורה.

ש: אבל יש גם יהודים שלא מקיימים מצוות ובכל זאת הם יהודים?
ת: אכן יש שתי הגדרות של יהודי: מי שנולד לאם יהודיה והוא יהודי גם אם חלילה אינו מקיים מצוות. ב. מי שמתגייר כדת וכדין ומקבל על עצמו כל המצוות.

ש: מי נותן לנו זכות לכפות על מתגייר לקיים מצוות. הרי אנו נגד כפיה דתית?
ת: אכן כפיה דתית אינה מועילה והיא דבר שאינו נשמע, כדברי מרן הרב קוק באגרות הראיה אג' יט-כ. אבל אינינו כופים דבר על אף אחד. אינינו מסיונרים, אינינו מחפשים אף אדם, וגם צדיקי אומות העולם וחסידי אומות העולם, יש להם חלק לעולם הבא. אך אם אדם בא להתגייר, אנו מקבלים אותו באהבה, כדי להתגייר כולל קבלת מצוות בכנות.

ש: ואם הוא מצהיר בפני בית דין שמקבל מצוות אבל בליבו אין כוונתו לקבלן, האם גיורו גיור? הרי אינינו יודעים מה בליבו של אדם, וכידוע דברים שבלב אינם דברים? ובכלל איך אפשר לדעת מה בליבו?
ת: עיין שו"ת בית יצחק שבגיור העיקר הוא אם בלב רוצה באמת להיות יהודי. "אם מתגייר רק לפָּנִים בהצגה) ולבו בל עמו להחזיק במצוות, ואנו יודעים כוונתו שגם אחר כך יהיה בועל נדות ומחלל שבת ואוכל טריפות, לא הוי גר כלל… ורחמנא לבא בעי, ולא נעשה גר" (שו"ת בית יצחק ח"ב סי' ק). לכן גם מי שמצהיר שיקיים מצוות ואנחנו יודעים שזה לא נכון, אינו גר (שם). גם האחיעזר כתב שאם אנו יודעים בבירור שמתגייר רק לְפָּנִים, וליבו בל עמו, הרי אומדנא דמוכח שמה שאומר שמקבל עליו המצוות, לאו כלום הוא (אות ד).

ש: אבל מה בדבר גיור לאומי להשתייך לעם ישראל, אבל לא לדת ישראל במובן של קבלת מצוות, למה הפוסקים לא התייחסו לזה?
ת: לא התייחסו, כי לא עמד על הפרק, אבל כאשר זה הופיע, התייחסו, כגון החלקת יעקב: "פושעים, ואין רוצים כלל לידע מיהדות – כשרות, שבת, נדה, כל המצוות הם עליהם למעמסה, והם רק יהודי לאומי, והבית-דין יודעין בטח, אשר גם הנכרית אשר למראה העין מתגיירת, לא תתנהג כלל בשום יהדות… פשוט אצלי, אשר אף בדיעבד לא הוי כלל גרות… ואף אם נאמין לה שכוונתה אמת להיות יהודיה, לכל היותר כוונתה להיות לאומית, בלי שבת, נדה ושאר מצות, כמו בעלה. וגירות כזו, אף בדיעבד לא מהני" (שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' יג).

ש: אבל כיצד המתגייר יכול לקבל על עצמו כל המצוות, הרי הוא אינו מכיר כל המצוות, לימוד כל המצוות מצריך שנים, וגם הוא רואה יהודים דתיים שלא מקיימים הכל, אם כן כיצד יקבל על עצמו הכל?
ת: לכן הגר"מ פיינשטיין מקל בזה שעליו לקבל אותן המצוות שהוא יודע שיהודים דתיים מקיימים. כך הוא מסביר את סוגיה של הגר שנתגייר בין הגויים (שבת סח ב), כלומר שרוצה להיות כמו כל היהודים יראי שמים (שו"ת אגרות משה יו"ד א קס). אבל בודאי שבלי קבלת מצוות בלב אין כלום: "אף אם אומר בפיו שמקבל מצוות, אם אנן סהדי שאינו מקבל עליו באמת, אינו כלום" (שם קנז).

ש: זה חידוש מה אומר הגרמ"פ?
ת: כן. שלא צריך קבלת כל המצוות, אלא כל המצוות שיראי שמים מקיימים. אך כל זה כך בדיעבד. גם לדעתו לכתחילה יש לוודא שהמתגייר מקבל כל המצוות כדת וכדין.

ש: שוב אני שואל, למה בפוסקים הראשונים לא הדגישו זאת, רק הפוסקים האחרונים?
ת: כי המציאות השתנתה. בדורות האחרונים נוצרה בחסדי ד' מציאות לאומית על אף שלעת עתה היא לצערנו בלי מציאות דתית ברורה. פעם היה ברור, שלהיות יהודי זה לקיים תורה ומצוות. עתה נוצר טשטוש, שלהיות יהודי זה גם מין שיוך גאוגרפי תרבותי. לכן אי אפשר להסתפק בהכרזה שיקיים מצוות, כאשר אנו יודעים שזו אמירה בעלמא.

ובסיכום?
צריך קבלת מצוות כנה ואמיתית. לפי בית יצחק, אחיעזר וחלקת יעקב, כל המצוות. לפי הגרמ"פ, עליו לקבל את המצוות שלפי הבנתו הן מצוות ודיעבד הגרות חלה אם לא קיבל מצוה שבטעות הוא חשב שאינה חובה או שהיא רק חומרא.

עוד שאלה: מה עם הלל הזקן שקיבל גר שהאמין רק בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה?
קושיה ידועה. הרי אנו מבינים למה שמאי דחה אותו ורש"י הסביר: "הוציאו בנזיפה – דתניא… גר הבא להתגייר וקיבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלין אותו, במסכת בכורות ל ב". באשר להלל, רש"י מסביר: "גייריה – וסמך על חכמתו שסופו שירגילנו לקבל עליו, דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד, שלא היה כופר בתורה שבעל פה, אלא שלא היה מאמין שהיא מפי הגבורה, והלל הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו". הלל ידע נאמנה שאותו אדם אינו ממש כופר, לכן אחרי שילמד, יקבל. כמובן אין זה שייך לענינינו.

עוד סיכום?
אין גירות לחצאין. כך כותב המשנה ברורה: "דודאי אין גירות לחצאין… הלא קי"ל בבכורות בפרק עד כמה (לד א), אינו-יהודי שבא לקבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד, אין מקבלים אותו" (ביה"ל סי' שד ד"ה א"י). וכך היה במתן תורה, שגיור נלמד ממנו, "ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דבר ד' נעשה" (שמות יט ח), "ויען כל העם קול אחד ויאמרו: כל הדברים אשר דיבר ד' נעשה" (שם כד ג).

בתגובה פרסם הרב חיים אמסלם:

בתקופה האחרונה ידידי הרב שלמה אבינר שליט"א פתח בהרעשה כבדה כנגד כל עניני הגיור בכלל, ובין היתר יצא בהתקפה חזיתית בענין גיור קטינים, והנה אם בגדולים יש מקום ויכוח ודיון בעצם הקבלה לגיור מי שלא ברור אם יקיים אחר כך את כל המצוות או מקצתם בלבד, בגלל הגדרת המושג "קבלת המצוות" בגר, בקטנים אין מקום דיון לא בקבלה לגיור ולא בתקפות הגיור, שהרי אין דין קבלת מצוות בקטנים, לפי שקטן פטור מכל המצוות, אמנם קטן שגוייר בקטנותו יכול למחות לכשיגדיל, אולם כל שלא מיחה מיד בגדלותו שוב אינו יכול למחות, הדיון בתקפות הגיור של קטנים אחר גדלותם,כשלא מחו על יהדותם משגדלו, במי מחזיק עצמו "יהודי" לגמרי, הוא שגיאה הלכתית.

הבעיה האמיתית אחרת לגמרי, והיא כאשר נראה שהילד לכשיגדל לא ישמור תורה ומצוות האם כדאי ורשאין בית הדין לגיירו או לא?

בכתובות (דף י"א ע"א) אמר רב הונא גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין מאי קמ"ל ד"זכות הוא לו" וזכין לאדם שלא בפניו, ומכיון שטעם גירות קטן מטעם שזכות הוא לו, יש מהאחרונים שסוברים שאם יגדל לחיי חילון אין כאן זכות ועדיף שלא לגייר, זו דעת האדמו"ר מסאטמר כמו שמובא בספר טהרת יום טוב באריכות, אף כי לכולי עלמא אני מדגיש שוב, ברור שגיור הקטנים תקף ואינו מתבטל גם אם לא שמר מצוות.

אלא שכבר סייגו האחרונים את הדבר שרק אם יש "חשש גמור" שיחללו שבתות ויאכלו מאכלות אסורות שאז יכולים בית הדין שלא לקבלם וכמו שכתב בשו"ת יביע אומר ח"ב אה"ע (סי' ג') ע"ש, כלומר במקרה של חשש גמור (ולא אי ודאות או ספק) יכולים שלא לקבל (ולא שחייבים, או אסור להם לקבל) וכיוצא בזה כתב בשו"ת אחיעזר ח"ג (סי' כ"ח) וסיים את תשובתו שם בזו הלשון: ומכל מקום איני מוצא לנכון שירעישו ע"ז רבני הדור ולצאת במחאה גלויה נגד הגירות (כפי שעושה שוב ושוב ידידי הנ"ל) כי בעיני ע"ה זה כחילול השם ח"ו מה שאין מניחין להתגייר ובפרט הילדים שבאמת ע"פ הדין אפשר לגיירם, ושם הביא עוד מהבית יצחק (סי' כ"ט) שאף שיתנהג הקטן באיסור לכשיגדל מ"מ זכות היא לו הגירות ע"ש.

אבל בשו"ת איש מצליח יו"ד (סי' מ"ב) האריך להוכיח כי בגיור הקטן אפילו אם לא בטוח שישמור תו"מ אינו בגדר חוב (שאין חבין לאדם) אלא זכות, ואדרבא פתחנו לו פתח של מצוה לתת הבחירה בידו למחר כשיגדל, ואם יהיה יהודי למחצה דהיינו להאמין באל אחד ולאחוז במקצת מצוות, אבל נכשל בחילול שבתות וטרפות, ודאי אין זה בסוג מחאה כיון שמחזיק עצמו ליהודי ונוהג במקצת מנהגי יהדות. 

וכיוצא בזה כתב בשו"ת שאלת יצחק (קוסובסקי) (סי' ל"ד) בענין גיור קטנים שההורים אינם שומרים מצוות ומחללים את השבת וגם בכשרות אינם נזהרים, אעפ"כ זכות הוא לו להדבק בישראל ולהתקדש בקדושתם, וידוע מה שאמרו חז"ל (עירובין י"ט) שפושעי ישראל מלאים מצוות כרמון ואין אור של גהינם שולט בהם ע"ש.

וכ"כ בשו"ת אגרות משה אה"ע (סי' כ"ו) וז"ל: אף אם לא יתגדלו להיות שומרי תורה ומצוות מסתבר שהוא זכות דרשעי ישראל יש להם קדושת ישראל ע"ש.

וגדולה מזו הקילו אחרונים רבים שאם האם מרוצה למול ולגייר בנה, י"ל דרשאין בית הדין אע"ג דנשארת נכרית, עיין שו"ת מהר"ם שיק (סי' רמ"ח) ושו"ת חבלים בנעימים ח"ד (סי' ל) ושו"ת עצי הלבנון (סי' ס"ד) ושו"ת משפט כתוב יו"ד (סי' כ"ז) ושו"ת תועפות ראם (סי' ט"ל) ושו"ת צאן יוסף (סי' ל"ג) ושו"ת מטה אהרן (יו"ד סי' י"א) ושו"ת מים חיים ח"ב (או"ח סי' קי"ז) ושו"ת פרחי כהונה יו"ד (סי' ל"ז) עש"ב, ברור שיש החולקים ומחמירים בזה, ולא ציינתים כאן, מפני שמטרתי להראות שרבים הפוסקים להקל בגיור הקטנים ושמעידים שכך גם נוהגים לפסוק.

וכלשון בעל ספר מליץ טוב בתשובה שהבאתי במקום אחר "ומפני תיקון העולם יש לגייר אותם הילדים שבלי ספק בבוא היום יתחתנו עם ישראל בלא גיור כלל, והמחמיר בגיורם נמצא מכשיל אחר כך את הרבים".

ואסיים רק בלשון הזהב של גאון המחשבה וההשקפה רבינו יוסף משאש בתשובתו להקל בגיור בשו"ת מים חיים ח"ב (סי' ק"ב) "ומי אשם בכל זה? הרבנים המתחסדים שאינם חכמים לראות את הנולד ואת תוצאות הזמן".

לכן ברור שמצוה גדולה להזדקק לגיור הילדים בעודם קטנים, לזכותם ולהכניסם תחת כנפי השכינה, למנוע מכשול לכשיגדלו, ולמנוע ולו במעט את חילול השם הנורא הנעשה בדורנו, וה' הטוב יכפר בעד המכשילים כל נסיון לפתרון...


הרב אבינר נגד חכ"י הר הבית: הם לא פוסקי הלכה כ"ד תשרי תשע"ז
הרב אבינר: לעזור לשני הצדיקים שנקלעו לחובות כ"ז סיון תשע"ה
הקרב על הציונות הדתית: הרב אבינר נגד הבית היהודי ו' אדר תשע"ה
תגובות

הוספת תגובה

מאת:
נושא:
תוכן:
תודה על תגובתך. היא נשלחה לאישור המערכת
אין לפרסם באתר תגובה: המוציאה דיבה, לשון הרע, הפוגעת בפרטיות, מזיקה,
מאיימת או מפירה קניין רוחני. כל הנ"ל מבלי לגרוע בנכתב והמתחייב על פי תקנון האתר.
הצג\הסתר כל התגובות
1. אין תקנה לאמסלם ?(ל"ת)
17/06/2015
איש יהודי

הגב לתגובה

שלח כתבה לחבר

שם הנמען  
שלח לאימייל
שם שלך  
אימייל שלך
הערות  
שלח ביטול

דווח לעורך

שם שלך  
אימייל שלך
נושא הפניה
שלח ביטול
לדעת החדש בס"ד: אתר לדעת החדש עלה לאוויר - כנסו עכשיו
מדינה יהודית דו"ח הלמ"ס: בשנת 2065 החרדים 32% מהאוכלוסייה
תורה ושמחה שבע ברכות וכתיבת ספר תורה לאחדות ישראל
פשיטת מס הכנסה 35% מהעסקים שנבדקו במא"ש לא רשמו הכנסות
בס"ד: אתר לדעת החדש עלה לאוויר - כנסו עכשיו מערכת אתר לדעת
דו"ח הלמ"ס: בשנת 2065 החרדים 32% מהאוכלוסייה אשר הלפרין
מנדלבליט בכנסת: צייצנים לא מזיזים לי את קצה הציפורן לוי אשכנזי
שוב לילה של 'צבע אדום' ורקטות ביישובי עוטף עזה שלום בר ששת
טיבי ללדעת: לא בטוח שאגיע לדיוני וועדת הגיוס לוי אשכנזי
למדור אקטואליה